זה אקשן? זה הרפתקה? לא, זה פרנהייט

 

דארק לורד

 

 

דארק לורד מבקר את Fahrenheit, שהעלה את מד הטמפרטורה של הקווסטים ומתח את גבולות הז'אנר

 

היכולת לשחזר את ההצלחה האדירה שהייתה נחלתם של משחקי ההרפתקאות בעבר, היא כמעט בלתי אפשרית. ככל שהזמן עובר סגנון המשחקים משתנה, והז'אנר הישן נשאר בעיקר על דפי ההיסטוריה.

בין הניסיונות הרבים להחיות את הז'אנר התבלט לאחרונה Fahrenheit (או Indigo Prophecy בשמו האמריקני), שמציע חידוש מסוים בתחום.

למעשה, מדובר כאן בשילוב של ז'אנר משחקי ההרפתקאות עם הז'אנר הפופולרי ביותר כיום – ז'אנר האקשן. הייחודיות במשחק היא עלילת האקשן שנכתבה, הופקה ובוימה על ידי הבמאי הצעיר והכשרוני דייויד קייג' (David Cage) עבור הפרוייקט השאפתני.

מה בעצם מבדיל בין עלילת המשחק לבין עלילות של משחקים אחרים בז'אנר?

בתור התחלה, המשחק משרה אווירה מציאותית במיוחד. הוא לוקח אותנו אל חייו הפרטיים של בחור ניו-יורקי תמים וממוצע למדי, שמחליט בערב קריר לבקר בדיינר השכונתי. בתור "קינוח", הוא רוצח באופן מפתיע את אחד הסועדים, שכנראה היה במקום הלא הנכון ובזמן הלא נכון.

אז נתנו לנו לשחק בתפקיד דמות של רוצח, מה חדש? מסתבר שהדברים אינם כפי שהם נראים: סצינת הפתיחה שבה מבוצע הרצח, נותנת לנו את הרושם שישות עליונה מעורבת בו בצורה כלשהי. האמנם, או שמא מדובר כאן בפרי דמיונו של רוצח פסיכופטי וחסר רחמים? את זה כמובן תגלו בהמשך העלילה.

לאחר ההימלטות מזירת הפשע תעברו לשחק בדמויות המשנה של העלילה, הלא הם צמד השוטרים המגניב ביותר בעיר, שנראים כאילו נלקחו היישר מסדרות הפשע בטלוויזיה.

עלילת המשחק היא בהחלט אחת מהמשובחות, ולא הייתה מביישת שום סרט מתח הוליוודי. העלילה הריאליסטית משתנה בהתאם להחלטות שאתם מקבלים במהלך המשחק, שמכיל סיומים אלטרנטיביים בהתאם.

האינטראקטיביות של המשחק היא עשירה במיוחד, ומאפשרת לעשות שלל דברים חלומיים שנשארים צרובים בזיכרון. זה אולי אחד מהאלמנטים המבריקים במשחק שגורמים לו להיות כל כך טוב. תוכלו לנגן על גיטרה, לרקוד, לשחק כדורסל, לערוך קרבות קיק-בוקסינג, להשתתף במרדף משטרתי עוצר נשימה... פיצ'ר נוסף הוא היכולת לשחק במסך מפוצל, כאשר רואים את הנעשה במקום אחר בזמן אמת. המשחק מתיימר במופגן להיות "סרט" אינטראקטיבי.

ממשק השליטה אינו נוח במיוחד, מסורבל לעיתים קרובות וסובל מזוויות מצלמה בעייתיות, אך ניתן להתרגל אליו בסופו של דבר. מערכת הדיאלוגים במשחק בנויה בצורה של בחירת הנושא הכללי של התשובה, שמיוצג על ידי מילה בודדת, ויש לבחור אותו תחת לחץ זמן.

מאפייני האקשן שמלווים עם המשחק מתבטאים בסדרת סצנות המרכיבה אפיזודה של סרטון. כדי להצליח להסריט את כל הסצינות בצורה כרונולוגית, צריך לשחק במעין משחק של הקשות. אולי זה נשמע קצת מסובך, אבל העיקרון הזה מתמזג בצורה נהדרת עם המשחק, ונותן הרגשה מהנה וריאליסטית במיוחד. לעיתים רמת הקושי עולה, מה שעלול לתסכל את "ההרפתקנים המסורתיים" שבינינו.

הגרפיקה היא לא החלק החזק של המשחק. היא סובלת מחוסר השקעה, אנימציות מוגבלות וכל מיני בעיות טכניות, שגורמות לו להיראות רע יחסית למשחקים אחרים בשוק. הדמויות הראשיות במשחק דווקא מעוצבות בצורה סבירה בהחלט, שמבדילה אותן מדמויות המשנה שעיצובן רדוד יותר. העיצוב של האתרים בהם מבקרים במשחק הוא אפל למדי, עשוי לפרקים בצורה לא רעה, אך ללא ספק היה כאן מקום לשיפור.

הפסקול והסאונד של המשחק הם מרכיב מוצלח יותר. המשחק כולל רצועות שירים איכותיות, שתוכלו לנגן באמצעות כל מיני טכנולוגיות שעומדות לרשותכם במהלך המשחק, דבר שתורם המון לאווירה הכללית של המשחק. הדיבוב פשוט מעולה ומושקע מעל לכל.

Fahrenheit הוא משחק מצוין ששווה להעביר איתו את הזמן, בעיקר בזכות העלילה הסוחפת. אל תצפו כאן לקווסט עם חידות לוגיות מסובכות, אלא למשחק שהסיפור שלו זורם במהירות. עבור חובבי קווסטים זה יכול להיות מלהיב לעיתים קרובות, אך מעט מתסכל בפעמים אחרות.

ציון סופי: 86.

 

חזרה למאמרים

חזרה לדף הבית