|
רעות אלמוג סוקרת את חמשת הקווסטים הטובים ביותר של חברת LucasArts. "אם לא שיחקתם בכולם, אינכם יודעים קווסט אמיתי מהו"
אי הקופים (1 עד 4)
ללא ספק, המנצח שבחבורה. עלילותיו המשעשעות והפאתטיות של גיאברש ת'ריפווד (א מייטי פייראט), אהובתו ואשתו (רק מהמשחק השלישי, תודה רבה) איליין, וכמובן – הפיראט הזומבי, שמסרב למות (וטוב שכך), לצ'אק. אחת מסדרות הקווסטים הטובות ביותר שנוצרו, אם לא הטובה מכולן. כל אחד מהמשחקים מתהדר בכתיבה שנונה במיוחד (הידעתם שלסצנת הדו-קרב המפורסמת של המשחק הראשון נעזרו הכותבים באורסון סקוט קארד, כותבו של "המשחק של אנדר"?), גרפיקה מתקדמת (ציורים מקסימים במשחק השלישי, תלת-מימד ברביעי), וכמובן פס קול מנצח. חוץ מזה, האפשרות לשחק ברמה קלה או ברמה קשה מאפשרת בעצם שני משחקים במקום אחד, והדמויות הקבועות שקופצות לבקר (מורי השלד, וולי התמים והמסכן, ואיך אפשר לשכוח את סטאן הבלתי נלאה) מוסיפות המון הנאה, ותחושה של בית חם ומוכר.
לדעתי, המשחק השני היה הטוב ביותר מבין משחקי הסדרה. אהבתי את כל הרביעייה, ואת הדרך בה סגר המשחק האחרון הרבה קצוות, והתייחס לדמויות ולדברים שהופיעו עוד במשחק הראשון, והמבין יבין. מעבר לכך, זה משחק מדליק מבחינת הדמויות שלו: איליין החזקה והלוחמנית, גיאברש האנטי-גיבור המקסים, וכמובן לצ'אק המפחיד. ייצא אי הקופים 5 ועכשיו!!!
למה: בשביל הדו-קרב המילולי, ההמצאה של המאה.
יומו של הטנטקל
הבסיס היה בכלל אחוזת המטורפים (Maniac Mansion), קווסט מפוקסל וישן להפליא, שמישהו משום מה החליט להתאים אותו לשנות התשעים ולעשות לו סיקוול. התוצאה היא אחד הקווסטים המצחיקים של כל הזמנים, ובו, כתוצאה מזיהום שפך מים, מצמיח טנטקל סגול אחד ידיים, ומחליט שהוא עומד להשתלט על העולם. כנגדו עומדים שלושה חבר'ה מעפנים למדי – לברן, הוגי וברנרד. אבל יש גם טוויסט: הם נשלחים במכונת זמן שמתקלקלת, ונתקעים כל אחד באותו מקום אך בזמנים שונים. לברן נמצאת בעתיד, ברנרד בהווה והוגי בעבר. מישהו זקוק לחומץ? אין בעיה, פשוט תדאגו שלברן תטמין קפסולת זמן עם יין מאתיים שנה בעבר, ואז לכו לאסוף אותה בהווה. ואל תשכחו את האוגר המסכן במיקרוגל...
למה: בשביל הבאולינג בסוף.
סאם ומקס
אם אתם תקועים בקווסט עצמו, תמיד תוכלו לשחק בינתיים "צוללות", או להלביש את גיבורינו בשמלות ערב. קווסט חמוד להפליא שבו משחקים את שני בלשי המשטרה המהוללים, אם כי לא לגמרי אנושיים, שמסתבכים בחקירת היעלמותו של ברונו הביגפוט ועושים בינתיים הרבה נזקים משל עצמם. קטעים הזכורים לטובה הם כמובן הקרקס, הגולף עם התנינים, הוורטקס, ובעצם כל מקום חדש שמופיע על המפה של הצמד. משחק ההמשך בוטל על ידי LucasArts – וחבל.
למה: בשביל תחושת הסיפור הבלתי נגמר אחרי שמצליחים להיכנס לתוך הדלת הקטנה.
גרים פנדנגו
משחק מאוד מיוחד שהיה אחד הקווסטים האחרונים שהוציאה החברה. גיבורו של הקווסט הוא מני קלווארה, שתפקידו ללוות את נשמות המתים מהעולם הזה לעולם הבא, והוא די גרוע במה שהוא עושה. אז למני נמאס מהעבודה ומהשותף שלו שמנסה להכשיל אותו כל הזמן, והוא לוקח על עצמו משימה לעזור לאישה יפה (או יותר נכון – שלד של אישה יפה) שהגיעה אל עולם המתים. לשם כך הוא יוצא למסע בעקבותיה, שהופך לסוג של מסע לגילוי עצמי.
אז נכון שניחשתי את "הסוף המפתיע", אבל הקווסט חמוד ומורכב. הגרפיקה מאוד מיוחדת, ולשחק במשחק שלם שהדמות הראשית שלו היא שלד זו חוויה בפני עצמה.
למה: בשביל להצליח לעלות על הרכבת.
אינדיאנה ג'ונס וגורל אטלנטיס
מהקווסטים הישנים של LucasArts, עם הממשק של פעם וכל האופציות שלא ממש צריך, כמו לדחוף ולמשוך. קווסט מקסים ומאתגר, עם שלושה מצבי משחק (לבד, עם סופיה, ואגרסיבי), וצוללת אחת ומעצבנת בסוף. אטלנטיס עדיין שוקעת, אבל אינדי מציל כתמיד את היום. ויש גם מפלצות זהב קטנות, נאצים (כמובן), מסע בכדור פורח, גלולות זהב, מרדפים, תוכי שמצטט אפלטון, חיפוש אחר אוצרות, וכל מה שתרצו (או שלא). ואל תשכחו, כשאתם נתקעים עם האוטו המקולקל, לוקח לעיניים קצת זמן להתרגל לחושך...
למה: בשביל לשמוע את סופיה אומרת "אל תדחף אותי לעשות את זה!"...
חזרה למאמרים
חזרה לעובדות
חזרה לדף הבית
|
